You just call out my name, and you know wherever I am,
I'll come running…
(קרול קינג)
מישהו לרוץ איתו / נעמי ורוני
את ערך החברות, רובנו חווה מדי יום כמעט. לפעמים זה החבר שאיתנו עוד מגן הילדים, לפעמים מבית הספר או מהשכונה, והכי ערכיות יש בחברות מהסוג של הצבא. חוויית החברות בצבא היא בדרך כלל החזקה מכולן, מכיוון שרמת האינטנסיביות שלה, דרגות הסיכון, סוגי הפעילות הייחודיים, החום והקירבה ההדדית במסגרת הנוקשה והמאיימת, וכנראה שגם הגיל – כל אלה יוצקים תוכן מיוחד לחברות במדים והופכים אותה לעתים קרובות לארוכת טווח.
לנו, באופן אישי, הזדמנה חוויית חברות גדולה, כזאת שעד שלא יוכח אחרת, יכולה לצמוח רק מריצה משותפת למרחקים ארוכים. צריך לגמוע אלפי קילומטרים של ריצה, להגיר מאות ליטרים זעה, לבלות עשרות זוגות נעלי ריצה ולהיצמד לחבר או חברה, כדי לחוות חברות מעין זו. ואולי צריך פשוט להיות בר או בת מזל…
מחכה בחמש וחצי בבוקר בשדה נידח, מקום המפגש שקבענו לתחילת הריצה; עוברים להליכה יחד, כששריר הירך החליט פתאום שדי; ובדיוק כשחצי מהצמד חשב שהנה, תכף מתייבש ומים מחכים רק בעוד תשעה ק"מ, טפיחה בכתף ויד אוחזת בקבוק מים מזכירות שאנחנו לא לבד (שוב); מרגש, נכון? וזה עוד לפני שדיברנו על שיחות נפש דו-סטריות, התלבטויות והתחבטויות בשניים, התמצאות פיזיולוגית הדדית נדירה והשתייכות לקבוצה שמנתה שניים (שנינו) בלבד ורצה באלפים 320 ק"מ בשמונה ימים.
אז נכון, החברות הזאת נרקמה מחומרים, איך לומר, מעט אקסטראורדינרים, אבל אנחנו מבטיח לכם שכל חברות שנרכשת תוך כדי אימונים, יש בה איכויות מיוחדות, לעתים אפילו מרגשות. והחשוב ביותר: חברות שכזאת, יש בה כל מה שיכול לתמוך בצד הספורטיבי של חיינו. ואם נרשה לעצמנו, נמצא בה מוטיבים שיתמכו בנו גם בחיים בכלל.
פיתוח משותף של החוסן המנטלי בפני קשיים ואירועים מאתגרים; טיפוח יכולת ההקשבה; הבנת החשיבות שבגילוי אמפתיה; מחויבות לתמיכה הדדית; ההכרח שבאמירת אמת "בפנים", ללא זיופים; קבלה והשמעת ביקורת מקצועית; אוזן קשבת – את כל אלה אפשר להפיק בחברות מהסוג שרץ. השורה התחתונה כאן היא הידיעה שיש לך פרטנר, שותף למסע ייחודי בחייך, שאם תזדקק לו גם במגרש אחר, הוא יהיה שם בשבילך.
אז אנחנו, כמו שכבר הבנתם, הסתדרנו בעניין הזה. ואתם? מומלץ: אם אתם נוהגים לרוץ מרחקים ארוכים ועוד לא מצאתם פרטנר שירוץ אתכם, אף פעם לא מוקדם מדי לעשות זאת.